ייעוץ ניהולי
העולם מחר יהיה שונה מאוד
אנחנו עומדים לפני נקודת מפנה (Tipping Point) (1, התממשותה של מהפכה טכנולוגית – דיגיטלית שתשנה באופן משמעותי, את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה. השינוי יהיה משמעותי ורב מימדי, העולם מחר יהיה שונה מהותית מהמוכר והידוע. קשה לחזות כיצד בדיוק יתפתח השינוי, אבל דבר אחד נראה ברור: התגובות לשינויי נדרשות להיות משולבות ומקיפות, ולכלול את כל בעלי העניין; החל מהמגזר העסקי והציבורי, דרך האקדמיה וכלה בחברה האזרחית.
industry 4.0
המהפכה התעשייתית הראשונה עשתה שימוש במים ובכוח הקיטור כדי למכן את הייצור. המהפכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני. השלישית השתמשה באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע כדי להביא לאוטומציה של הייצור. כעת, נבנית מהפכה תעשייתית רביעית על כתפיה של השלישית – המהפכה הדיגיטלית המתרחשת מאז אמצע המאה הקודמת, והיא מאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי.
למהירות שבה מתרחשות כיום פריצות דרך אין תקדים היסטורי. כשמשווים את המהפכה התעשייתית הנוכחית לקודמותיה, המהפכה הרביעית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, להבדיל מהקצב הליניארי שאפיין את הקודמות, והיא הופכת על פיה כמעט כל ענף בכל מדינה. הרוחב והעומק של השינויים הללו מבשרים על שינויים במערכות שלמות של ייצור, ניהול וממשל.
האפשרויות של מיליארדי אנשים המחוברים ביניהם באמצעות מכשירים ניידים בעלי כוח עיבוד חסר תקדים, כושר אחסון ונגישות למידע – הן בלתי מוגבלות. והאפשרויות הללו יוכפלו בזכות פריצות טכנולוגיות המתרחשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, כלי רכב אוטונומיים, מדפסות תלת ממד, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומר, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי.
הבינה המלאכותית מצויה כיום בכל מקום סביבנו, החל ממכוניות ללא נהג או מכוניות עם מערכות התראה ובקרה על איכות הנהיגה והסכנות בדרך, כלי טייס בלתי מאוישים, ועד לעזרים וירטואליים ותוכנות תרגום או ניהול השקעות אוטומטי. תחום הבינה המלאכותית רשם התקדמות מרשימה בשנים האחרונות, כשכוח המחשוב הגדל והזמינות של כמויות עצומות של מידע דוחפים אותו קדימה. ההתקדמות הזאת הולידה טכנולוגיות חדשות – החל מתוכנות לגילוי תרופות חדשות ועד אלגוריתמים המשמשים לחיזוי תחומי העניין התרבותיים שלנו. בה בעת, טכנולוגיות של ייצור דיגיטלי מתקשרות עם העולם הביולוגי על בסיס יומיומי. מהנדסים, מעצבים ואדריכלים משלבים תכנון ממוחשב, הנדסת חומרים וביולוגיה סינתטית לכדי סימביוזה חלוצית בין מיקרו-אורגניזמים, גוף האדם, המוצרים שאנחנו צורכים ואפילו הבניינים שבהם אנחנו מתגוררים.
אתגרים והזדמנויות
כמו המהפכה שקדמה לה, למהפכה התעשייתית הרביעית יש פוטנציאל להגדיל את רמות ההכנסה בעולם ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה. עד היום, מי שהרוויח ממנה יותר מכל היו צרכנים שיכולים להרשות לעצמם גישה לעולם הדיגיטלי. הטכנולוגיה אפשרה ליצור מוצרים ושירותים חדשים, שמגדילים את היעילות ואת ההנאה בחיינו האישיים. הזמנת מונית או טיסה, רכישת מוצר, ביצוע תשלום, האזנה למוזיקה, צפייה בסרט או השתתפות במשחק – את כל אלה ניתן לבצע היום בזמן אמת ובלחיצת כפתור.
חידושים טכנולוגיים מובילים גם לשינויים מהותיים בצד ההיצע, עם תועלות ארוכות טווח במונחי יעילות ופריון. עלויות התחבורה והתקשורת יירדו, הלוגיסטיקה ושרשראות אספקה הגלובליות יתייעלו ועלות המסחר תלך ותפחת. כל אלה יפתחו שווקים חדשים ויניעו צמיחה כלכלית.
בטווח הקצר, המהפכה עלולה להחריף את אי השוויון, בפרט בשל יכולתה להפוך את שוקי העבודה על פיהם. ככל שאוטומציה מחליפה את הידיים העובדות בכל רחבי הכלכלה, ההחלפה נטו של עובדים, חלקם עובדים שנתפסים כעובדים מיומנים כיום, על ידי מכונות עלולה להחריף את הפער בין החזרים על הון והחזרים על עבודה. מצד שני, ייתכן גם שהחלפת עובדים בטכנולוגיה תוביל לגידול במשרות בטוחות ומכניסות. ההיסטוריה מצביעה על כך שהתוצאה תהיה ככל הנראה שילוב בין השניים.
מכאן שבעתיד שנמצא כבר כאן, הכישרון יהפוך לגורם הקריטי בייצור, במקום ההון. הדבר יגרום ליצירתו של שוק עבודה שבו קיימת הפרדה עוד יותר מובהקת בין מגזרים המתאפיינים ב”מיומנות נמוכה ושכר נמוך” לבין מגזרים המתאפיינים ב”מיומנות גבוהה ושכר גבוה”, מה שיוביל, בתורו, לעלייה במתח החברתי.
בנוסף לחשש שהוא מעורר מהצד הכלכלי, האי שוויון מייצג את החשש החברתי הגדול ביותר מהמהפכה התעשייתית הרביעית. המרוויחים הגדולים ביותר מחדשנות הם בדרך כלל ספקים של הון אינטלקטואלי ופיזי – אנשי החדשנות, בעלי המניות והמשקיעים – דבר המסביר את הפערים ההולכים וגדלים בעושר בין אלה שתלויים בהון לאלה שתלויים בעבודה. לכן, טכנולוגיה היא אחת הסיבות העיקריות לקיפאון בשכר, ולעתים אף לירידה בשכר של מרבית האוכלוסייה דווקא בשווקים שנחשבים כיום מוטי טכנולוגיה וחדשניים. הביקוש לעובדים מיומנים ביותר הולך וגדל, ואילו הביקוש לעובדים משכילים פחות ומיומנים פחות הולך ופוחת. התוצאה היא שוק עבודה עם ביקוש גבוה בקצה הגבוה והנמוך, וחור שהולך ומתהווה במרכז. המשק הישראלי, רגיש וחשוף במיוחד לסכנה זאת.
יותר מ-30 אחוזים מאוכלוסיית העולם עושה כעת שימוש בפלטפורמות מדיה חברתית על מנת לתקשר, ללמוד ולשתף מידע. במדינות מפתחות וישראל בכללם, שיעור המשתמשים עולה על 60% והשיעור הולך ועולה בגילאים הצעירים. פוטנציאלית האינטראקציות האלה יכולות ליצור הזדמנויות להבנה ולהתלכדות בין תרבויות. אולם, הרשתות החברתיות מייצרות ולהפיץ ציפיות לא ריאליות לגבי ההגדרה של הצלחה בעיניהם של פרט או קבוצה, ולספק הזדמנויות להפצה של אידיאולוגיות ורעיונות קיצוניים.
ההשפעה על עסקים
קשה לאפיין במדויק את נקודת פריצת הדרך בחדשנות ואת מהירות השינוי בכול אחד מהשווקים והענפים השונים. אולם ברור כי, בכל הענפים, הטכנולוגיות המרכיבות את המהפכה התעשייתית הרביעית ישפיעו השפעה ניכרת ומשבשת על שרשראות הערך הענפיות, על עצם הקיום של חלק מהעסקים ועל המבנה שלהם.
בצד ההיצע, בענפים רבים ניתן לזהות טכנולוגיות חדשות היוצרות דרכים חדשות לחלוטין לתת מענה לצרכים קיימים וגורמות לשיבוש של ממש בשרשראות ערך של תעשייתיות קיימות. השינוי הזה נובע גם ממתחרים זריזים וחדשניים, אשר בזכות גישה לפלטפורמות דיגיטליות גלובליות של מחקר, פיתוח, שיווק, מכירות והפצה – יכולים לנשל, מהר מאי פעם, חברות המובילות כיום את השוק, גם אם הן מבוססות היטב, בזכות שיפור האיכות, המהירות או המחיר שבו הערך מגיע לצרכנים.
שינויים משמעותיים משבשים גם את צד הביקוש – על רקע העלייה בשקיפות, המעורבות הגדלה והולכת של צרכנים ודפוסים חדשים של התנהגות צרכנים (יותר ויותר כאלה המבוססים על גישה לרשתות סלולר ולמידע) – מאלצים חברות, כבר כיום, להתאים את הדרך שבה הן מתכננות, משווקות ומספקות מוצרים ושירותים.
מגמה בולטת היא התפתחותן של פלטפורמות טכנולוגיות המספקות הן היצע והן ביקוש ומשנות לחלוטין מבנים של ענפים קיימים, או כמו אלה שניתן לזהות בכלכלת ה”שיתוף” או הכלכלה “על פי דרישה”. פלטפורמות טכנולוגיות אלה, שהפכו לקלות לשימוש בזכות הטלפונים החכמים, מכנסות אנשים, נכסים ומידע – וכך יוצרות, תוך כדי תהליך, דרכים חדשות לגמרי לצרוך מוצרים ושירותים. בנוסף, הן מנמיכות את החסמים ליצירת עושר עבור עסקים ואנשים, ומשנות את הסביבה האישית ואת הסביבה המקצועית של עובדים. עסקי הפלטפורמות החדשים מתרבים במהירות וכוללים שירותים חדשים רבים, החל מכביסה ועד קניות, מביצוע מטלות שגרתיות ועד חניה, ממסרים ועד לנסיעות.
למהפכה התעשייתית הרביעית יש ארבע השפעות מרכזיות על עסקים:
על הציפיות של לקוחות
על מוצרים ושירותים חדשים
על דרך ומהות שיפור של מוצרים ועל שיתוף פעולה בחדשנות
על מבנים ארגוניים.
בין אם מדובר בצרכנים (B2C) או עסקים (B2B), לקוחות מצויים יותר ויותר במוקד הכלכלה, שמתרכזת כולה בשיפור הצעת הערך. מוצרים ושירותים פיזיים עוברים תהליכי שיפור באמצעים דיגיטליים, המעלים את ערכם. טכנולוגיות חדשות הופכות נכסים לעמידים וגמישים יותר, ואילו נתונים ואנליטיקה משנים את הדרך שבה הם מנוהלים. ובינתיים, עולם של חוויות משתמש, שירותים מבוססי נתונים וביצועי נכסים באמצעות ניתוח נתונים דורש צורות חדשות של שיתוף פעולה, בפרט לנוכח המהירות שבה מתחוללות החדשנות ופריצות הדרך. התפתחותן של פלטפורמות גלובליות ומודלים עסקיים חדשים אחרים יגרמו לכך שיהיה צורך לחשוב מחדש על נושאים כמו כישרון, תרבות ומבנים ארגוניים.
‘קפיצת המדרגה’ מדיגיטציה פשוטה (המהפכה התעשייתית השלישית) לחדשנות המבוססת על שילוב של טכנולוגיות (המהפכה התעשייתית הרביעית) יאלץ חברות לבחון מחדש את הדרך שבה הן עושות עסקים. עם זאת, השורה התחתונה נותרת ללא שינוי: מנהיגים עסקיים ומנהלים בכירים מוכרחים להבין את סביבתם המשתנה, לקרוא תיגר על ההנחות של צוותי ההנהלה שלהם ולחדש באופן קבוע, ללא הרף.
ההשפעה על השלטון והממשל
ככל שהעולמות הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי ממשיכים להתכנס, טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות יאפשרו לאזרחים לבוא יותר ויותר במגע עם ממשלות, להשמיע את עמדותיהם, לתאם את מאמציהם ואפילו לעקוף את הפיקוח של הרשויות הציבוריות. בה בעת, ממשלות ישיגו כוחות טכנולוגיים חדשים שיגדילו את שליטתם באוכלוסייה, בעזרת מערכות מעקב גדלות והולכות והיכולת לשלוט בתשתית הדיגיטלית. עם זאת, ממשלות יעמדו מול לחץ הולך וגובר לשנות את גישתן הקיימת לשיתוף הציבור ולביצוע מדיניות, זאת ככל שתפקידם המרכזי – של ביצוע מדיניות – יפחת בשל מקורות חדשים של תחרות והפצה מחדש וביזור הכוח, המתאפשרים בזכות התפתחות טכנולוגית.
המערכות הקיימות של מדיניות ציבורית וקבלת החלטת התפתחו לצד המהפכה התעשייתית השנייה, תקופה שבה למקבלי החלטות היה זמן ללמוד נושא מסוים ולפתח את התגובה הדרושה או מסגרת רגולטורית הולמת. התהליך כולו תוכנן להיות לינארי, בתפיסה של “מלמעלה למטה” (top down).
אולם גישה זו כבר אינה אפשרית. לנוכח קצב השינויים המהיר של המהפכה התעשייתית הרביעית והשפעותיה הנרחבות, האתגרים העומדים בפני מחוקקים ורגולטורים הם חסרי תקדים, ובמקרים רבים, ניכר קושי משמעותי בהתמודדות עם האתגר.
מחוקקים ורגולטורים יידרשו לפתח ולאמץ תפיסות של ממשל “זריז”, ממש כפי שהמגזר הפרטי אימץ תגובות זריזות לפיתוח תוכנה ובאופן כללי לתפעול עסקי. משמעות הדבר היא שרגולטורים מוכרחים להתאים את עצמם כל עת לסביבה חדשה המשתנה במהירות, ולהמציא את עצמם מחדש כדי שהם יוכלו להבין באמת על מה הם מטילים רגולציה. על מנת לעשות כן, ממשלות ורשויות רגולטוריות יהיה חייבות לשתף פעולה באופן הדוק עם עסקים ועם החברה האזרחית.
המהפכה התעשייתית הרביעית תשפיע גם באופן משמעותי על מהות הביטחון הלאומי והבינלאומי, וכן על ההסתברות לעימות ועל מהות העימות. סכסוכים מדיניים בעידן המודרני הופכים ליותר ויותר “היברידיים”, ומשלבים טכניקות מסורתיות ללוחמה בשדה הקרב עם היבטים שהיו מקושרים בעבר לשחקנים שאינם מדינות. האבחנה בין מלחמה לשלום, בין מה שייך לשדה הקרב למה שאינו שייך, ואפילו בין אלימות לאי אלימות (תחשבו על לוחמת סייבר), הופכת להיות מטושטשת באורח מטריד.
ככל שתהליך זה ממשיך ומתרחש וטכנולוגיות חדשות כמו נשק אוטונומי או נשק ביולוגי הופכות קלות יותר לשימוש, אנשים בודדים וקבוצות קטנות יהפכו לגופים המסוגלים לגרום נזק המוני, מה שהיה עד כה נחלתם הבלעדית של מדינות. הפגיעות החדשה הזו תוביל לפחדים חדשים. אבל בה בעת, ההתקדמות בטכנולוגיה תיצור פוטנציאל להפחתת ההיקף או ההשפעה של האלימות, באמצעות פיתוח צורות הגנה חדשות, למשל – הגברת הדיוק בזיהוי מטרות.
עיצוב העתיד
הטכנולוגיה, השינויים והשיבושים שמגיעים בעקבותיה אינם כוחות חיצוניים, עוצמתיים אשר לא ניתן להתכונן ולהשפיע על כיווני התפתחותם. נדרש לכוון את ההשפעות של ההתפתחות הטכנולוגית באמצעות ההחלטות שאנחנו מקבלים על בסיס יומיומי, כמנהלים, צרכנים ומשקיעים. נדרש לנצל את ההזדמנות ואת הכוח שיש לנו, בעצם היותנו בעלי השפעה המצויים בתחילתה של המהפכה, לעצב את המהפכה התעשייתית הרביעית ולכוון אותה לעבר עתיד המשקף את המטרות המשותפות והערכים המשותפים שלנו.
על מנהלים של גופים עסקיים מוטל לגבש תובנות מהירות על הדרך שבה ישובש הענף בו הם פועלים. אין ענף שלא ישתנה משמעותית וישובש בעתיד הקרוב מאוד. בכול אחת מהמהפכות התעשייתיות הקודמות, עסקים שלא השכילו להצטרף למהפכה איבדו את היכולת התחרותית ונעלמו. הסיבה לכך שעסקים שמימשו את ‘קפיצת המדרגה’ הטכנולוגית העלו משמעותית את הפריון שלהם בצורה שלא הותירה סיכוי לעסקים שנשארו מאחור. התייעלות ושיפור פריון ואפקטיביות בדרכים מסורתיות, לא יספיקו להתמודד תחרותית כבר בעתיד הקרוב במרבית הענפים העסקיים.
מחוקקים ורגולטורים שלא ישכילו לפתח ולאמץ תפיסות של ממשל “זריז”, יאבדו מהר מאוד את הרלוונטיות שלהם.
את הדרך הנכונה נדרש ליצור, לא לחפש. – The right in not to be found, but created.
[1] נקודת מפנה (Tipping point) מושג המגדיר את “רגע המסה הקריטית, הסף, נקודת הרתיחה” כנקודת המפנה שבה רעיונות, מסרים, שימוש במוצרים הופכים להיות נפוצים יותר ויותר בקצב התפשטות המזכיר מגיפה. דוגמאות לשינויים בהם החל מנקודת המפנה ההתפשטות הייתה בתצורה של מגיפה, הם התפשטות להיטי אופנה (נעלי Hush Puppies, נעלי Crocs), הפיכת תכניות טלוויזיה מסוימות לפופולריות ביותר (רחוב סומסום), היקף השימוש בטלפונים חכמים (Smartphones) , אחרי השקת ה IPhone הראשון.
שלושה מאפיינים משותפים לכל הדוגמאות – הידבקות, השפעה גדולה של גורמים קטנים והתרחשותו של שינוי מהיר ודרמטי בעת ההגעה לנקודת המפנה.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!