ייעוץ ניהולי
מפסידים כסף בגלל הקורונה? יש מה לעשות!
נזקי הקורונה למשק הישראלי הולכים ומצטברים, ומעלים את השאלה איך מייצרים המשכיות עסקית כשהעובדים בבידוד, כשההזמנות מחו"ל נתקעו וכשהייצור מושבת, ומה יקרה במשבר העולמי הבא?
התפשטות וירוס הקורונה כבר הביאה לגל של ביטולי אירועים וכנסים, והכניסה ממשלות ללחץ בגלל החשש ליציבות הכלכלית. הנזקים הכלכליים נערמים, וגם ישראל החריפה את הצעדים שהיא נוקטת במטרה להתגונן מפני הנגיף. ההנחיות החדשות של משרד הבריאות אמנם מעכבות את התפרצות הקורונה בישראל, אך גם מובילות לפגיעה בלתי נמנעת בכלכלת המדינה, וממש לא רק בתחומי התיירות, הבידור והספורט.
הקורונה אולי אקטואלית, אבל היא ממש לא לבד. מלחמות ומבצעים צבאיים בישראל או במדינות אחרות בעולם מביאים למשבר דומה, וכך גם נזקי טבע. לפני עשור, לדוגמה, התפרץ הר געש איסלנדי וענן אפר גדול גרם לכך שבמשך שישה ימים בוטלו אלפי טיסות ברחבי העולם, רוב המרחב האווירי של אירופה נסגר ו-10 מיליון איש נתקעו באירופה. גם אז חווה השוק העולמי טלטלה בעקבות ענן האפר הוולקני ששיתק את היבשת בגלל היעדרות עובדים והשבתת היצוא והיבוא, וארגונים שהיו תלויים במוצרים שמגיעים בטיסה מאירופה לא יכלו להמשיך ולעבוד.
האור שבקצה המנהרה: יש איך להתכונן
בעוד שכלכלנים מעריכים שההשפעות ארוכות הטווח עדיין לפנינו, מגיפת הקורונה בשוק הישראלי מתבטאת בשני היבטים מרכזיים שמשבשים את התהליכים העסקיים: האחד הוא בכוח אדם, משום שהבידוד ההמוני השאיר עשרות אלפי ישראלים בביתם במקום ללכת לעבודה, והשני הוא משבר שוק בשל התלות בשרשרת האספקה מסין. כתוצאה מהקורונה השוק השתנה ונהיה קושי בנגישות לסחורות וחומרי גלם, וכך ארגונים ועסקים שתלויים במוצרים מהמזרח לא יכולים לקיים פעילות עסקית. גם היעדרות העובדים גורמת להפסקת הייצור או מתן שירותים, והמשמעות שלה היא הפסד כלכלי כפול: גם בהוצאות על משכורות וגם בצמצום הייצור.
אבל מסתבר שאפילו לאירועים מתפתחים ובלתי צפויים ניתן להתכונן מראש. זה אולי נשמע כמו פרדוקס, אולם בשנים האחרונות גוברת ההבנה של מנהלים, בעלי חברות ודירקטוריונים שיש להיערך לשעת משבר. ההיערכות כוללת חשיבה יסודית ומקיפה על כל הגורמים והאירועים שעלולים לקרות לארגון ושיגרמו לו להפסד כספי, להפסקת הייצור ולאי-יכולת לעמוד בהתחייבויותיו. נכון שלא ניתן לצפות ולחזות את מגיפת הקורונה, את התפרצות הר הגעש ואפילו את פריצתן של מלחמות, אבל אם יודעים שלארגון יש תהליכים שתלויים בגורמים קבועים כדי להתקיים, ישנן דרכים שבאמצעותן ניתן לרכך את התלות של התהליך ולאפשר המשכיות עסקית.
כדי להקטין את הסיכון להפסיד כסף כתוצאה ממשברים שכאלה, יש צורך לעשות תהליך מקדים של ניתוח הסיכונים ולהכין BCP – Business Continuity Plan, תכנית המאפשרת את אותה המשכיות עסקית. הלוגיקה שמאחורי ההיערכות המוקדמת אומרת שאם יודעים היכן נקודות התורפה של הארגון בהיבט העסקי ויודעים איזה תהליכים מרכזיים יש לו ומה עלול לשבש אותם, נוצרת מעין ‘מפת דרכים’ אשר מסמנת ממה צריך להיזהר ואיך כדאי להתכונן. ההתחלה היא בניתוח ומיפוי של תהליך העבודה ושל תהליכים קריטיים בעסק שבלעדיהם לא ניתן להמשיך ולעבוד או לייצר. יש לבדוק לעומק מהי ליבת העיסוק ומה עלול לגרום לפגיעה כתוצאה מהפסקת פעילות, כי הרי אם אין נגישות לעובדים או לחומר גלם מסוים – כל תהליך העבודה יקרוס.
תהליך ניהול סיכונים – לא לשים את כל הביצים בסל אחד
השלב השני, לאחר ניתוח השיבושים הצפויים לתהליכי העבודה, הוא הכנת מפת הסתברות תוך הסתכלות על מידת הסבירות בצורה ריאלית. במילים אחרות, מאתרים את אותם הגורמים שיש להם פוטנציאל הסתברות יותר גבוה. מכאן, כבר עוברים לשלב חיפוש הפתרונות והחלופות. כאשר מחפשים פתרונות, לא מספיק לאתר חלופה אחת, ויש להקפיד על תהליך ניהול סיכונים שמגדיר בכמה ירד הסיכוי להפסיק לעבוד או למנוע את השיבוש, ועל הצגת עלות מול תועלת עבור כל חלופה.
הקורונה, וכל משבר מתפתח אחר, מציבים את כל מגוון הבעיות שנובעות מהיעדרות של כוח אדם. תכנית BCP טובה תכין את הארגון מראש לסיטואציה של מחסור בעובדים, ותציג חלופות אפשריות, כגון: עבודה מהבית, שימוש במכונות ייצור שעובדות בשלט רחוק ולא מצריכות עובד צמוד או הבאת עובדים חלופיים, שאמנם מייצרים תפוקה מעטה יותר, אבל מצמצמים את ההפסד. גם בעבודה מהבית אין תמיד פרודוקטיביות מלאה, אבל היא עדיין שומרת עת העסק בפרופיל עבודה מסוים, ולא משביתה אותו.
תלות במשאב אחד ממקור אחד הוא הקושי שבדרך כלל מתמודדים איתו ארגונים, כי כאשר שמים את כל הביצים בסל אחד – מקרבים את הארגון למשבר. אם הוא תלוי ביבוא של חלקים מסין אשר מהווים את מרכז הייצור, הארגון צריך ליצור לעצמו יכולות חלופיות כדי לא להיות תלוי במקור בודד. החלופה לא תמיד תהיה מקבילה ודומה באופן זהה, אבל תאפשר המשכיות עסקית. קיומה של BCP בארגון מאפשר להתמודד גם עם תקלות יומיומיות, ולא צריך להיות שמור רק למשברים עולמיים או לנגישות לסחורות ומשאבי טבע. זו יכולה להיות, למשל, תלות באספקת חשמל מכניסה אחת בלבד שיכולה להשבית את הייצור אם עמוד החשמל נפל כתוצאה מתאונה.
הסיכוי לאלתר פתרון בזמן לחץ תוך כדי אירוע מקטין את הסיכוי למציאת פתרון טוב ומגדיל את ההסתברות לטעות. לכן, מומלץ לתכנן כמה שניתן מראש ולהכין פתרונות טובים שניתן יהיה לשלוף באופן מהיר בתגובה למשבר, תוך הבנת הסיכונים והתועלות של כל אחד מהם. תכנית המשכיות עסקית לא מחייבת השקעת כסף, אלא השקעה בחשיבה על פתרונות שיצילו את הארגון מהפסדים כבדים בפעם הבאה שיצוץ נגיף מסתורי, יתפרץ הר-געש או שאפילו יישרף לוח חשמל.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!
